האם ניתן להזדכות על הוצאות קטנוע במקרה של עובד המשתמש בקטנוע שלו לשימוש המעביד והמעביד הוא משלם ההוצאות ?
בתקנות ניכוי הוצאות רכב נקבע כי לא יותרו ההוצאות כנגד הכנסת "משכורת".
לכן גם חוזרי מס הכנסה קובעים במפורש כי כאשר מדובר ב"החזר הוצאות רכב" לעובד שכיר- אזי יש לחייב במס את מלוא החזר ההוצאות כהכנסה ממשכורת .
אם זאת יש לסייג ולציין כי פסיקה המנוגדת לעיקרון זה ניתנה בפס"ד "אליל" (עמ"ה 1184-06) מיום 27/6/13 ופסק דין זה עדיין נלמד על ידי רשות המיסים וכל הנוגעים בדבר.
אך יחד עם זאת גם אם לא נתייחס לפס"ד אליל, רק אופנוע שמסווג כ- L3 (מעל 125 סמ"ק, ומעל 33 כ"ס), נכנס לתחולת תקנות ניכוי הוצאות הרכב,כך שאם מדובר בקטנוע L1 או L2, הוא לא נכנס לתחולת התקנות.בקטנוע שכזה גם אין "שווי שימוש".
כעקרון, סביר כי פקיד השומה יטען כי דומה המצב לתקנות ניכוי הוצאות רכב ואין להתייחס לזה כאל הוצאה של המעביד, להערכתנו ,במידה ואכן הקטנוע משמש את בעל-העסק, אין מניעה לדרוש את הוצאות אחזקת הקטנוע.
העובדה שהקטנוע אינו "בבעלותו בעל העסק" אינה צריכה לשנות את העובדה שההוצאות של הקטנוע הן לצורך ייצור הכנסה של המעביד (הוצ' פחת לא יוכרו).סימוכין לדעתי, ראה בפס"ד "אליל" (עמ"ה 1184-06), שניתן ביום 27/6/13, שם קבע השופט מגן אלטוביה:"...הוראה זו שבתקנה 4 מתייחסת להוצאה שהוציא שכיר לצורך הכנסת עבודתו הוא ואין היא מתייחסת להוצאה שהוציא שכיר לצורך הכנסה של מעבידו... במילים אחרות, מקום שהמעביד אינו מעמיד רכב לרשות העובד לצורך ביצוע העבודה אלא משתמש ברכב הפרטי של העובד ומשיב לו את ההוצאות בגין השימוש האמור שכל כולו עבור המעביד, נראה כי אין תחולה לתקנה 4 לתקנות הרכב ויש לראות בתשלום שמשלם המעביד לעובד כהוצאה של המעביד המהווה מעין החזר הלוואה... ככל שהמערערת תוכיח שהתשלום הנוסף שולם לעובדיה בגין הוצאה שלה, אין לראות בתשלום זה הכנסת עבודה".